<h1>המנהיג דיני תפילה</h1>
<h2>דף יז:</h2>
וסידור ברכות י"ח סידורין על פי המקראו' זו אחר זו, וסמך לי"ח ברכות כנגד י"ח אזכרו' שיש במזמור הבו ליי' בני אלים, ומשם אנו רואי' שאומ' אבות וגבורות וקדושות. אבות, הבו ליי' בני אלים, גבורות, הבו ליי' כבוד ועוז, קדושות, הבו ליי' כבוד שמו השתחוו ליי' בהדרת קודש, ובינה אחר קדושה והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישרא' יעריצו, וידעו תועי רוח בינה ורוגנים ילמדו לקח, ותשובה [אחר] בינה, שנ' השמן לב העם הזה, ו(ב)לבבו יבין ושב ורפא לו, ואע"פ שכתו' בו רפואה אחר תשובה [הא כתי' וישוב אל יי' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח סליחה אחר תשובה], וכתי' הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואי' הגואל משחת חייכי, דגאולה ורפואה אחר סליחה, והאי דכתי' ושב ורפא לו לא רפואה דתחלואי' היא, אלא רפואה דסליחה היא, ושאמ' גאולה בשביעי' ולא אחר רפואה דבשביעית אנו עתידי' להגאל, דאמ' מר בשישית קולות, בשביעי' מלחמות, במוצאי שביעית בן דוד בא, ומלחמות אתחלתא דגאולה הויין, ורפואה בשמיני' לפי שניתנה מילה ביום שמיני שצריכי' רפואה, וברכת השנים (בשביעי') [בתשיעית] כנגד מפקיעי שערים, שנ' שבור זרוע רשע ורע תדרוש רשעו בל תמצא, ודוד בפרש' (שביעי') [תשיעית] אמרה, וקבוץ גליות אחריה, שנ' ואתם הרי ישרא' ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבא, ועל ידי קבוץ גליות נעשה דין ברשעי', שנ' ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סיגיך, וגומ', ואשיבה שופטיך כבראשונה וגומ', ובדין הרשעי' יכלו המינין [והזדים], שנ' ושבר פושעי' וחטאי' יחדו ועוזבי יי' יכלו, ואז תרוממנה קרנות צדיק, שנ' וכל קרני רשעי' אגדע תרוממנה קרנות צדיק, וכולל גרים עמם שנ' מפני שיבה תקום וסמיך ליה וכי יגור אתך גר בארצך, היכן תרוממנה בירושלי', שנ' שאלו שלו' ירושל' ישליו אוהביך, ומיד בן דוד בא, שנ' ישובו בני ישראל ובקשו את יי' אלהיה' ואת דוד מלכם, וכתי' ודוד עבדי נשיא להם לעולם, ומיד באת תפילה, שנ' והביאותי' אל הר קדשי ושמחתי' בבית תפילתי [ובאת עבודה] (ונ') [שנ'] עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי, באת עבודה באת הודאה, שנ' זובח תודה יכבדנני, וברכת כהנים אחריה, שנ' וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטא' והעולה והשלמי', [ועבודה] והודאה חדא מילתא היא, ושים שלו' אחר ברכת כהנים, דכתי' ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם וברכת הצור שלו' היא, שנ' יי' עוז לעמו יתן יי' יברך את עמו בשלום. מכאן ואילך אסור לספר בשבחו שלמקום, פי' בקביעו' ברכה, דכתי' מי ימלל גבורות יי' וגומ' (ולמה) [ולמי] נאה למלל גבורו' יי' למי שיכול להשמיע קול תפילתו, דכתי' לך דומיה תהלה אלהים בציון וגומ'. אבל אם בא לומר אחר תפילתו אפי' כסדר וידוי יום הכיפורי' אומ' ובלא קביעות ברכה, מיכאן תשובה לאומ' אחריה תחנה ותכנס תפילתי לפניך וגומ', בא"י שומע תפילה, שאסור לחתום בשם בהזכרת ה'. אב"ן.
מצאתי בילמדנו בסדר וירא אליו, כך שנו רבותינו בכל יום [מתפלל] אדם י"ח ברכות, א"ר שמואל בר נחמני כנגד י"ח פעמים שהאבות כתובים בתורה, הראשון שבהם ואלהים פקוד יפקוד אתכם וגו' והאחרון ויאמר יי' אליו זאת הארץ וגו' וא"ת הרי הן י"ט שכן [כתיב] אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק, אמור מעתה אינו מן המנין [שאין] יעקב עמהן, ור' יוחנן אמ' כנגד י"ח צוויין שבמשכן שהן בסוף ספר ואלה שמות כאשר צוה יי' אל משה י"ח פעמים, ור' סימון אמ' [כנגד] י"ח חוליות שבשדרה, ובשעה שהוא מתפלל צריך שיכרע כדי שית[פקקו] כל חליות שבשדרה שנא' כל עצמותי תאמרנה וגו', ור' שמעון אמ' כנגד י"ח מזמורים שבתלים עד יענך יי' ביום צרה, כלו' יענך בתפלתך ולכך כתי' בסוף י"ח מזמורים יענך יי' וגו', ור' יהושע בן לוי אמ' כנגד י"ח אזכרות שאמ' דוד במזמור הבו ליי' וגו'.
שים שלו' וברכנו כולנו כאחד באור פניך על שם המקרא יי' באור פניך יהלכון, ולא מאור פניך. ואותן המקומו' שנהגו לומ' עושה שלום ברכנו כולנו ברוב עוז ושלום בא"י המברך את עמו ישראל בשלו', לא יתכן דמטבע ארוך תיקנוה חכמ' ככל שאר הברכו' שלי"ח והן עושין ממנו מטבע קצר כברכת הפירות והמצות שפתיחת הברכה היא חתימתה, ומשנין ממטבע שתקנו חכמי' בברכות ולא יצאו ידי חובתן. אב"ן.
[מצאתי במדרש תפלת י"ח ברכות שמתפללין כנגד י"ח ברכות שכתובין לעתיד לבא וראיה מהמקראות, כנגד מגן אברהם, כצפרים עפות כן יגן וגו', כנגד מחיה המתים, יחיו מתיך נבלתי וגו', כנגד האל הקדוש, כי בראותו ילדיו וגו' ועוד והיה הנשאר בציון וגו', כנגד חונן הדעת, כי מלאה הארץ דעה וגו' כנגד הרוצה בתשובה, הנני שב את שבות אהלי יעקב וגו', כנגד חנון המרבה לסלוח בימים ההם ובעת ההיא נאם יי' יבוקש וגו', כנגד גואל ישראל, כי פדה יי' את יעקב וגאלו וגו', כנגד רופא חולי עמו יש' כי אעלה ארוכה לך וממכותיך וגו', כנגד ברכת השנים, ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו וגו', כנגד תקע בשופר, והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו', כנגד השיבה שופטינו, ואשיבה שופטיך כבראשונה, כנגד ברכת המינין, ושבר פושעים וחטאים וגו', כנגד על הצדיקים, ועמך כלם צדיקים וגו', כנגד בונה ירושלם, בונה ירושלם יי' נדחי וגו', כנגד את צמח דוד, שם אצמיח קרן לדוד וגו', ועוד הנה ימים באים נאם יי' והקימותי לדוד וגו', כנגד שמע קולינו, והביאותים אל הר קדשי וגו' כנגד רצה יי' אלהינו עולותיהם וזבחיהם לרצון וגו', כנגד מודים, קול אומרים הודו וגו', כנגד שים שלום, וישב עמי בנוה שלום ועוד וכל בניך למודי יי' וגו'].
<h2>דף יח.</h2>
ואישי ישרא' ותפ', י"א אע"פ שאין אנו מקריבי' עכשיו קרבן רוצי' אנו לומ' ואישי ישראל ותפי', שהתפי' כנגד התמידין תיקנום, אך ראיתי במדרש כי מיכאל שר העומד על בני עמינו מקריב נשמתן שלצדיקי' במזבח הבנוי למעל' כנגד מזבח שלמטה שנ' ירושל' הבנויה כעיר שחובר' לה יחדיו, כדאי' בשביעי' ובחגיגה [י"ב ע"ב] פ' אין דורשין שמיכאל מקריב קרבנות בכל יום בעבו' ישראל, וזהו שאנו אומ' ואישי ישראל ותפילת'.
<h2>דף כב:</h2>
ונופלין על פניהם בצידם השמאלי' דרך הסיבת שמאל דרך חירות, כי בנפילתו ימחול לו עוונותיו שהוא מתוודה עליהם מלב ומנפש, ולא יתכן, ומצאת' במדרש שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקי' בתחינה, למדנו דנפי' אפים על הימנית. אב"ן. אך רב נטרונאי ז"ל כתב הנופל על פניו [צריך לתלות פניו] למעלה מן הקרקע, ואדם חשוב נוטה לצד שמאל ומגביה צד ימין וכן עמא דבר, ולא פורקדן פי' פניו למעלה כדההוא דמיתי מדבר דהמוכר את הספי' ולא פניו למעלה דרב לייט מאן דגני אפרקיד, וכ"ש אמאן דמצלי אלא דמצלי אצלויי, ובפ' הקורא את המגילה עומד רב איקלע לבי תענית צבור קם קרא בספרא פתח בריך חתים לא בריך, נפיל כולי עלמא על אפייהו ורב לא נפיל על (אפייהו) [אפיה] משום דרצפת אבנים הוה קמיה, וכתי' אבן משכית, או משום דרב פישוט ידים ורגלים הוה עביד, ולא אסרה תורה אלא פישוט ידים ורגלים, והא דלא נפל בלא פישוט דלא הוה משנה ממנהגיה, אינמי אדם חשוב שני, דא"ר אלעאי אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא א"כ נענה כיהושע, שנ' ויאמר יי' אל יהושע קום לך מזה למה זה אתה נופל על פניך. ובירוש' [תענית פ"ב ה"ו] מפרק לה ביחיד על הצבור אבל על עצמו רשאי לבקש רחמי'. בירושלם פ"ר ישמעאל בע"ז ר' ינאי זעירא בשם אבהתיה כל מאן שאינו כשר כיהושע שאם יפול על פניו יאמ' לו הקב"ה קום לך אל יפול ובלבד יחיד על הצבור, ר' אמי מפקד לאינשי ביתיה כד תהוון נפקין לתעניתא לא תהוון רבעין כאורחכון, ר' יונה רבע על סיטריה כדר' אמי בבלאי בשם רבנן דתמן לא התירו השתחוויה, אלא לתענית צבור ובלבד מן הצד.
